זכרון יעקב | zichron-yaakov

איגוד התעשייה הקיבוצית: חוק אוויר נקי, ייצר למפעלי המתכת, הוצאות של עשרות מיליוני ₪

מנכ”ל איגוד התעשייה הקיבוצית; “החוק דרקוני, מפעלי המתכת בתעשייה הקיבוצית, אינם מסוגלים לעמוד בהוצאות הכספיות. המפעלים, ממילא עורכים בדיקות מקיפות של פליטת אוויר ◄ המשרד להגנת הסביבה; “חוק אוויר נקי, מסדיר העיוות הזה, וכעת מפעלים אלו, נדרשים לבצע מה שמקובל בתעשייה המודרנית”.
איגוד התעשייה הקיבוצית: חוק אוויר נקי, ייצר למפעלי המתכת, הוצאות של עשרות מיליוני ₪
איגוד התעשייה הקיבוצית: חוק אוויר נקי, ייצר למפעלי המתכת, הוצאות של עשרות מיליוני ₪

בראשית השבוע הבא (ראשון, ה-8 בינואר), יפגשו ראשי ’תעשיית המתכת בישראל’ עם שר התמ”ת, מר שלום שמחון, ויבקשו את התערבותו לא להחיל על המפעלים הקטנים והבינוניים, את ’חוק אוויר נקי’, הצפוי להיכנס לתוקף ב-1 במרץ 2012, וישית על מפעלי המתכת, הוצאות בסדר גודל של עשרות מיליוני שקלים.

המשרד להגנת הסביבה, דוחה את הטענות אנשי תעשיית המתכת בישראל, ומגיב אחת ולאחת על הטענות, בהודעה מיוחדת, ובה נאמר בין היתר, כי; “חוק אוויר נקי, נחקק בשנת 2008, ואיננו בבחינת “חקיקה חדשה”, כפי שנטען ולמרות שעמדו לרשות התעשייה, מספר שנים להיערך לדרישות החוק, מפעלי המתכת, נמצאים בפיגור משמעותי בהיבט הסביבתי ביחס למפעלים דומים באירופה. פירוט תגובת המשרד להגנת הסביבה, בהמשך כתבה זו.

“חוק אוויר נקי, שצפוי להיכנס לתוקף ב-1 במרץ 2012, ישית על מפעלי המתכת בתעשייה הקיבוצית, הוצאות בסדר גודל של עשרות מיליוני שקלים” – אמר השבוע, מנכ”ל איגוד התעשייה הקיבוצית מר עמוס רבין; “מדובר במפעלים בסדר גודל קטן ובינוני, שנמצאים בתחרות קשה עם יצרנים בארץ סין, ובמקומות אחרים בעולם, ואין באפשרותם להתמודד עם הוצאה חדשה שתשחק לחלוטין את הרווחיות שלהם, ותאלץ לסגור קווי יצור, תוך גרימת נזק מתגלגל לכל שרשרת הייצור של ’תעשיית המתכת בישראל’”.

מנכ”ל איגוד התעשייה הקיבוצית, מוסיף וטוען, כי; “החקיקה החדשה, מצטרפת לשורה של גזירות שהופכת את חייו של התעשיין בישראל, לבלתי נסבלים, כולל ייקור חד של המים, חשמל, והעלאה דרמטית של הארנונה באזורי ההתיישבות. צעדים בלתי אחראיים מעודדים מעבר של מפעלים לייצור בחו”ל או הפסד של שווקים לטובת מתחרים מארצות אחרות שבהן לא תוקעים מקלות בגלגלי התעשייה”.

“מפעלי המתכת, כמו כלל מפעלי התעשייה בישראל, נמצאים בפיקוח הדוק של משרד העבודה, ונדרשים לנטר באופן קבוע את איכות האוויר אשר נפלט מהם.

החקיקה, הקיימת שנאכפת בצורה טובה, נותנת מענה מספק לדרישות איכות הסביבה, ואין צורך בגזירות חדשות אשר יעשירו את כיסי היועצים על חשבון התעשייה היצרנית.

מאחר ומרבית המפעלים, נמצאים בקרבת קיבוצים, אנחנו הראשונים שיש להם עניין באוויר נקי”, מדגיש ומציין,

מנכ”ל איגוד התעשייה הקיבוצית, מר עמוס רבין; “אך החוק החדש, מחייב את המפעלים בהוצאות מיותרות של מאות אלפי שקלים, ואף מיליוני שקלים, לכל מפעל בתשלום אגרות, שכירת יועצים והכנת תוכניות, וזאת עוד טרם ביצוע כל שינוי”.

תרומת kanisrael.co.il אתר כאן-נעים, עיתון האינטרנט של כל המדינה

בינתיים, שעון החול של מפעלי תעשיית המתכת, הולך ואוזל. מפעל, שלא יגיש בקשה לפטור מהחוק עד ל-1 במרץ, יוכרז כעבריין, ויהיה חשוף לקנס של 600-800 אלף שקל.

הגשת הבקשה לקבלת פטור, כרוכה אף היא בהוצאה של מאות אלפי שקלים על אגרות, יועצים, והגשת התוכנית עצמה.

◄ המשרד להגנת הסביבה; החוק אף מטמיע עקרון המזהם משלם, ומכאן האגרות בהן מחויבים המפעלים

מפעלי מתכת, נכללו ב’חוק אוויר נקי’, כסקטור הראשון והשני אשר נדרש לקבלת היתר פליטת מזהמים לאוויר. פעילות מפעלים אלו, עלולה לגרום לפליטת מזהמי אוויר, להם השלכות בריאותיות שליליות ובעייתיות. לדוגמא; פליטה של מתכות רעילות וחומרים מסרטנים (דיוקסינים).

מכאן חשיבות הסדרתם באופן שיצמצם את הסיכון האפשרי לבריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה, נחוש להגן על הציבור מפני ההשפעות הללו. אנו דורשים מהמפעלים, ליישם את אותן טכנולוגיות, ושיטות המקובלות בעולם, מטעמים של שמירה על בריאות הציבור.

חוק אוויר נקי, נחקק בשנת 2008, ואיננו בבחינת “חקיקה חדשה” כפי שנטען. אף על פי שעמדו לרשות התעשייה, מספר שנים להיערך לדרישות החוק, מפעלי המתכת, נמצאים בפיגור משמעותי בהיבט הסביבתי ביחס למפעלים דומים באירופה.

חוק אוויר נקי, מסדיר את העיוות הזה, וכעת, מפעלים אלו, נדרשים לבצע את מה שמקובל בתעשייה המודרנית. החוק, אף מטמיע את עקרון המזהם משלם, ומכאן האגרות בהן מחויבים המפעלים.

בהתייחס לאמירה, כי “מפעלי המתכת, כמו כלל מפעלי התעשייה בישראל, נמצאים בפיקוח הדוק של משרד העבודה, ונדרשים לנטר באופן קבוע את איכות האוויר, שנפלט מהם” – טענה זו, איננה נכונה כלל, ועיקר.

הפיקוח של משרד העבודה, הוא בעניין בריאות המועסקים בתוך המפעל, והוא אינו עוסק בניטור ובקרה של הפליטות מהמפעלים אשר משפיעות על כל האוכלוסייה שסביבם.

דילוג לתוכן